פצעי סוכרת הם אחד הסיבוכים הנפוצים והמסוכנים של המחלה, ולעיתים הם מתחילים מפצע קטן שכמעט לא מרגישים. בגלל פגיעה בתחושה ובזרימת הדם לרגליים, גם פצע זעיר עלול להחמיר אם לא שמים לב אליו בזמן. החדשות הטובות הן שעם מודעות וטיפול נכון אפשר למנוע רבים מהמקרים ואף לטפל בפצעים מוקדם לפני שהם מסתבכים. רוצים להבין איך נוצרים פצעי סוכרת, איך מזהים אותם בזמן ומה אפשר לעשות כדי להגן על הרגליים? המשיכו לקרוא.
מהם פצעי סוכרת וכיצד הם נוצרים?
פצע סוכרתי הוא פצע שנרפא לאט או שאינו מחלים בצורה תקינה, וברוב המקרים מופיע בכפות הרגליים. אצל אנשים החיים עם סוכרת, רמות סוכר גבוהות עלולות לפגוע גם בעצבים וגם בכלי הדם. הפגיעה בעצבים גורמת לירידה בתחושה בכפות הרגליים, ולכן פציעות קטנות יכולות להתרחש בלי שמרגישים אותן בזמן. במקביל, זרימת הדם לרגליים נפגעת, וכאשר הדם אינו מגיע בצורה מספקת לאזור הפצע, תהליך הריפוי נעשה איטי ומורכב יותר.
ישנם שני סוגי פצעים עיקריים. יש פצעים שנוצרים מפציעה ישירה – דריכה על משהו, כוויה, חתך. ויש פצעים שנוצרים מלחץ מתמשך באותו מקום ברגל, בדרך כלל מתחת לכף הרגל או בעקב. הלחץ הזה גורם לעור להתקשות ואז, מתחת לשכבה הקשה, נוצר כיב. לפעמים מופיעים גם פצעים בין האצבעות בגלל לחות או חיכוך, או בצדדי הרגל בגלל בחירת נעליים לא מתאימות.
סימני אזהרה מוקדמים לפצעים ברגליים
אודם, נפיחות וחום מקומי
כשיש אזור אדום ברגל, נפוח, או חם יותר משאר הרגל – זה סימן שמשהו קורה. זה יכול להיות דלקת או התחלה של פצע. אל תתעלמו גם מעור שנראה מבריק או מתוח באופן לא רגיל. כל השינויים האלה מצביעים על תהליך דלקתי שמתחיל, ואם תופסים אותו מוקדם אפשר למנוע החמרה.
כאב או חוסר תחושה באזור הפצע
פעמים רבות אתם לא תרגישו כאב, אבל אם יש אזור שפתאום איבד תחושה לגמרי, או שאתם מרגישים עקצוצים – זה אומר שמשהו השתנה.
מתי חשוב לפנות לרופא?
אם אתם רואים פצע ברגל, גם קטן. אם יש הפרשה מהרגל, ריח לא נעים, או כתמים על הגרב. אם הרגל נפוחה באופן פתאומי. כל אחד מהדברים האלה דורש בדיקה מיידית.
מניעת פצעי סוכרת
בדיקה עצמית יומית של כפות הרגליים
כל ערב, לפני השינה, תבדקו את הרגליים שלכם. בדיקה עצמית יומית היא הרגל שיכול להציל אתכם מסיבוכים. תסתכלו על כל חלק – מעל, מתחת, בין האצבעות, מסביב לעקב. אם אתם מתקשים לראות את כף הרגל, תשימו מראה על הרצפה או תבקשו ממישהו מהמשפחה לעזור. חפשו חתכים, שלפוחיות, אדמומיות, עור קשה וכל שינוי קטן.
בחירת נעליים וגרביים נוחות ומתאימות
הנעליים שלכם צריכות להיות רחבות, נוחות, בלי תפרים בולטים בפנים. נעליים חדשות יש לנעול בהדרגה, רק שעה ביום בהתחלה. הימנעו מכפכפים ומהליכה יחפים – תמיד עם נעליים. הגרביים צריכות להיות מכותנה, לא צמודות מדי אבל גם לא רפויות כך שיתקמטו בתוך הנעל.
שמירה על היגיינה ולחות העור
רחצו את הרגליים כל יום במים פושרים (לא חמים!), ותייבשו היטב, בעיקר בין האצבעות. אחרי זה תמרחו קרם לחות – אבל לא בין האצבעות, כי שם לחות עודפת גורמת לזיהומים.
את הציפורניים יש לגזור בצורה ישרה, לא עגולה. אם זה קשה לכם או אם הציפורניים עבות, לכו לפדיקור רפואי.
איזון רמות הסוכר בדם והקפדה על טיפול תרופתי
זה הדבר הכי חשוב. ככל שהסוכר מאוזן יותר, כך הסיכון לפצעים קטן יותר. תיקחו את התרופות בדיוק כמו שנקבע, תגיעו לכל הבדיקות, ותשתפו פעולה עם הרופא. רמות סוכר גבוהות פוגעות לא רק בכלי הדם והעצבים, אלא גם ביכולת הגוף להילחם בזיהומים ולרפא את עצמו.
טיפול בפצע סוכרתי – מה חשוב לדעת?
אם כבר יש פצע, הטיפול צריך להיות מקצועי ומהיר.
ניקוי והסרת רקמות מתות
הרופא או האחות ינקו את הפצע עם מי מלח או מים וסבון עדין. לפעמים צריך להסיר רקמות מתות – זה נקרא דברידמנט. זה יכול להישמע מפחיד, אבל זה חשוב כדי שהפצע יוכל להירפא.
חבישות מתקדמות ושמירה על לחות
היום יש חבישות מיוחדות ששומרות על הפצע לח. פצעים מחלימים טוב יותר כשהם לחים. יש חבישות עם כסף שעוזרות למנוע זיהום, ויש כאלה שסופגות הפרשות. הרופא יבחר את החבישה המתאימה לכם.
חשוב להחליף את החבישה בתדירות שנקבעה – לא לחכות יותר מדי זמן, אבל גם לא להחליף יותר מדי כי זה יכול לפגוע בתהליך הריפוי.

הפחתת לחץ באזור הפצע
אם הפצע נמצא במקום שלוחצים עליו כשהולכים, צריך להקל על הלחץ. ניתן לעשות זאת באמצעות סוליות מיוחדות, נעליים טיפוליות, או לפעמים אפילו גבס מיוחד. אי אפשר לרפא פצע אם כל הזמן לוחצים עליו.
טיפולים חדשניים: אוזון, תאי לחץ ועוד
יש טיפולים מתקדמים שיכולים לעזור במקרים של פצעים קשים. אחד מהם הוא שימוש במשחות המבוססות על אוזון, המסייעות בהעשרת אזור הפצע בחמצן ותומכות בתהליך הריפוי הטבעי של הרקמה. בנוסף קיים טיפול בלחץ שלילי, שמסייע בניקוז נוזלים מהפצע ומעודד הצטמקות והחלמה של הרקמה. במקרים מסוימים משתמשים גם ברימות סטריליות שמסירות רקמה מתה מבלי לפגוע ברקמה הבריאה. טיפולים אלה זמינים בישראל, ובמצבים מסוימים ניתן לקבל אותם במסגרת סל הבריאות.
תזונה נכונה ופעילות גופנית לשיפור הריפוי
מזונות המסייעים לריפוי פצעים
הגוף שלכם זקוק לחלבון כדי לבנות רקמה חדשה, אז תאכלו דג, עוף, ביצים וקטניות. ויטמין C חשוב לייצור קולגן – יש אותו בפירות הדר ובירקות ירוקים. אבץ, שנמצא בבשר ובאגוזים, עוזר לתאים להתחלק. גם ברזל חשוב לנשיאת חמצן לרקמות – תמצאו אותו בבשר אדום, תרד ושעועית.
שמירה על משקל תקין והפחתת לחץ על הרגליים
משקל עודף מגדיל את הלחץ על הרגליים. גם ירידה קטנה במשקל יכולה להקל מאוד.
פעילות גופנית קלה ומותאמת לגיל השלישי
הליכה קלה, שחייה, תרגילי כיסא – כל פעילות עוזרת לשפר את זרימת הדם ולאזן את הסוכר.
שאלות נפוצות על פצעי סוכרת
איך אני יכול לדעת אם יש לי פצע בהתפתחות?
תסתכלו על אזורים אדומים, חמים או נפוחים. עור קשה מאוד, או כתמים שחורים קטנים. כל דבר שנראה שונה מהרגיל.
האם כל פצע קטן בכף הרגל מסוכן?
לא בהכרח, אבל כל פצע דורש תשומת לב. אם אתם רואים פצע – תנקו אותו, תכסו אותו, ואם הוא לא מתחיל להירפא תוך יומיים-שלושה, תפנו לרופא.
מה ההבדל בין פצע נוירופתי לפצע איסכמי?
פצע נוירופתי נוצר בגלל איבוד תחושה, בדרך כלל במקומות שלוחצים עליהם. פצע איסכמי נוצר בגלל זרימת דם גרועה, בדרך כלל בצדדי הרגל או בקצות האצבעות. הרבה פעמים יש שילוב של השניים.
האם ניתן לרפא פצע סוכרתי בצורה מלאה?
כן, הרבה פצעים מתרפאים לגמרי עם טיפול נכון. זה לוקח זמן – לפעמים חודשים – אבל זה אפשרי. אחרי שהפצע מתרפא, צריך להמשיך לשמור על הרגליים כדי למנוע פצעים חדשים.
אילו נעליים מומלצות לחולי סוכרת?
נעליים עם חלק קדמי רחב, תמיכה טובה בקשת, פנים חלק בלי תפרים בולטים. נעלי ספורט איכותיות לרוב מתאימות. אם יש לכם עיוותים ברגל, אולי תצטרכו נעליים מיוחדות.
כיצד אני יכול למנוע זיהום בפצע?
שמרו על הפצע נקי, תחליפו חבישות כמו שנאמר לכם, אל תלכו יחפים, תשמרו על רמות סוכר תקינות, ואם רשמו לכם אנטיביוטיקה – תיקחו הכול עד הסוף.
סיכום
הרגליים שלכם נושאות אתכם לאורך כל החיים. תנו להן את תשומת הלב שמגיעה להן – כמה דקות בכל יום יכולות להציל אתכם מסיבוכים רציניים. תזכרו: ככל שתטפלו בבעיה מוקדם יותר, כך הסיכוי לריפוי מלא גדול יותר.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.





